<h1>ספר הנייר הלכ' בכור בהמה</h1>
<h2>דף עד.</h2>
ובר ישראל דאיתייליד ליה בכור מחמריה מיחייב למיפרקיה באימרא וחייב ליתנו לכהן ודוקא בוכרא דחמרא אבל בוכרא דשאר בהמה טמאה לא מיחייב למיפרקיה, ומצוה למיפרקיה לאלתר ואין צריך להמתין עד ל' יום, ישראל שהלוה מעות לגוי על בהמתו או גוי שהלוה על חמורו וביכר פטור מן הבכורה מאחר שיד גוי באמצע. ונהגו בזמן הזה לשתף בו גוי או ללות מחצה או פשוט על החמור ובכך נפטר מן הבכורה. א"ר חנינא [בכורות ה' ע"ב] שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבה מה נשתנו פטרי חמורים מכל מיני שאר בהמה ואמר לי מפני שסייעו את ישראל כשיצאו ממצרים לישא כספם וזהבם. נאמן בעל המקח לומר זה בכור, וכן נאמן אדם לומר זה בני בכורי, ונאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי כשבעלי הדין לפניו.
